מבחן "האלמנה על מדרגות ההנהלה" - חשיפות אפשריות ברילוקיישן

מנסיוני, היבטי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות נבחנים, בדרך כלל, כלאחר יד. לכן, מובא להלן סיכום קצר של היבטי הביטוח הלאומי והיבטי ביטוח בריאות ממלכתי, בעת ניידות עובדים לחו"ל.

דוגמאות לחשיפה ברילוקיישן:

1. מעסיק שלח עובד מטעמו לחו"ל והמשיך לשלם בעבורו את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי ביטוח הבריאות בארץ במשך שנים רבות. העובד נפגע תוך כדי ועקב עבודתו בחברה, בשנה השביעית לשליחות. הוא הוחזר לארץ ומת כתוצאה מן הפגיעה.

התברר לחברה, שהמוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. נוסף על כך, המוסד לביטוח לאומי שלל את התושבות של העובד החל מן השנה השישית.

האלמנה תבעה מן החברה את ההוצאות הרפואיות, את גמלת התלויים (כ- 17,000 ש"ח נטו לחודש) ואת הוצאות הקבורה.

2. חברה גדולה שלחה עובד לעבודה בחברה המקומית בחו"ל. העובד לא שילם בארץ את דמי הביטוח לשמירת רציפות הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות.

העובד חלה בסרטן והוחזר לארץ. קופת חולים סרבה לתת לו שירות.

בינתיים, החברה שילמה את עלות הטיפולים בארץ באופן פרטי.

3. עובד נשלח לעבוד בהונג קונג בחברה בת של החברה שבה עבד בשנים האחרונות. הוא שילם למוסד לביטוח לאומי את המינימום לשמירת הזכויות מדי חודש.

הסכם העבודה עמו נערך לתקופה של חמש שנים  וכלל כיסוי של עלויות מס ההכנסה והביטוח הלאומי, באם יחולו. לאחר שנתיים הוא פוטר והוחזר לארץ.

החברה שילמה את כל הפרשי המס, דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, לאור ההתחייבות שלקחה על עצמה בהסכם העבודה.

4. עובד עזב את החברה שבה עבד בארץ, כדי לעבוד בחברה זרה בארה"ב. הוא שהה שם באשרת עבודה מטעם החברה המזמינה. לאחר כשנה הוא החל לקבל טיפול רפואי לבעיה רפואית שהתעוררה.

העובד פוטר מהחברה בשל משבר פתאומי. הוא איבד את אשרת השהייה ואת הביטוח הרפואי ונאלץ לחזור לישראל, כיוון שלא מצא פתרון תעסוקתי אחר באופן מיידי. חברת ביטוח חדשה לא תכסה בעיה בריאותית קיימת.           

הגדרת תושבות

תושב ישראל שיוצא לחו"ל, מבוטח בביטוח הלאומי  ומבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל עוד הוא מוכר במוסד לביטוח לאומי כ"תושב ישראל" (עליו לשלם דמי ביטוח כדי לשמור על רציפות זכויותיו).

"תושב ישראל בחו"ל" הוא מי שמקום מגוריו הקבוע במדינת ישראל, מרכז חייו בישראל, הוא מצהיר על כוונתו להיות תושב ישראל על אף שהוא שוהה באופן זמני בחו"ל, והיעדרותו היא העדרות ארעית בלבד.

ההחלטה בנושא תושבות (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח הלאומי, על פי הלכות, שנקבעו בפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה.

שלילת תושבות

המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש, בכל עת, את התושבות של המבוטח ולהחליט בדיעבד על שלילתה. על פי הנהוג כיום במוסד לביטוח לאומי, תשלומים, ששולמו למוסד לביטוח לאומי בעבור התקופה שמעבר לחמש שנות שהייה בחו"ל, מוחזרים צמודים למדד. מי שאינו מוגדר כתושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות, שהופקו או שנצמחו בישראל).

חיוב בדמי ביטוח של הכנסות מחוץ לישראל

ההכנסות מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראל, כלולות בבסיס החיוב בדמי ביטוח והן מחוייבות על פי חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו לפיו.

עובד שכיר בחו"ל אצל מעסיק ישראלי

כאשר מעסיק תושב ישראל, שולח מטעמו עובד תושב ישראל לחו"ל, וחוזה העבודה נקשר בישראל, דינו של העובד כדין עובד שכיר במדינת ישראל, המשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל. הוא ובני משפחתו זכאים, בדרך כלל, לגמלאות הביטוח הלאומי וזכאים לטיפול רפואי מלא בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. התקופה המירבית למצב זה היא חמש שנים, ויש לקבל אישור מראש מן המוסד לביטוח לאומי, כדי להאריך את התקופה.

בתנאים מסויימים אפשר לראות גם בעובדים שנשלחים מישראל לעבוד בחברות בנות בחו"ל, כשכירים של המעסיק הישראלי ששלח אותם.

תשלום דמי ביטוח של תושב ישראל, השוהה באופן ארעי בחו"ל

תושב ישראל השוהה באופן ארעי בחו"ל , חייב לשלם דמי ביטוח בארץ. אם אין לו הכנסה הוא משלם דמי ביטוח על פי המינימום. אם מתברר שיש לו הכנסות, הוא משלם את הפרש דמי הביטוח.

אמנות לביטחון סוציאלי

האמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדינות. לכל אמנה יש תנאים המתאימים לה. ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות, ולכן יש לשלם דמי ביטוח בריאות בכל מקרה, כדי לשמור על רציפות הזכויות.

החזרה לארץ

במצב, שבו נשללה תושבות ממבוטח ששהה בחו"ל והוא חוזר לישראל, הוא יהיה זכאי לזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי רק  כאשר הוא יוכר במוסד לביטוח לאומי כתושב ישראל (הגדרת "תושב" במשרד הפנים, לדוגמה, אינה מקנה זכויות במוסד לביטוח לאומי), וכפוף לתיקונים בחוק ביטוח בריאות, כמוסבר להלן.

בשנת ה- 60 למדינה נקבעו הקלות לחזרה לארץ למי  שחוזר כ"תושב חוזר" במשרד הקליטה.

זכאות לביטוח בריאות ממלכתי בזמן השהות בחו"ל והחזרה לארץ

מבוטח השוהה רוב הזמן בחו"ל, במשך שנתיים לפחות, אינו שומר על רצף זכויות במוסד לביטוח לאומי, או שאינו נחשב תושב ישראל במוסד לביטוח לאומי, בשובו לארץ ימתין "תקופת המתנה", בטרם תשוב זכאותו לביטוח בריאות בישראל (למעט אם פדה את תקופת ההמתנה תמורת תשלום). בכל מקרה, תקופת ההמתנה מתחילה רק כאשר המבוטח חזר להיות תושב ישראל, על פי קביעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי נקבעו המבוטחים, הפטורים מתקופת ההמתנה האמורה.

תושבות התאגיד

קיימת חשיבות רבה להגדרת חברה כתושבת ישראל, לצורך החיוב בדמי ביטוח של העובדים ושל בעלי השליטה.

(1)  הכותבת רואת חשבון, יועצת לענייני הביטוח הלאומי לארגונים גדולים ולאנשים פרטיים לקראת יציאה לשליחות בחו"ל ולקראת החזרה לארץ. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת.
דואר אלקטרוני  orna@artzi-hiba.co.il או פקס 03-6005452.

(2)  הנוסח המובא לעיל הינו לידיעה בלבד ובכל מקרה אינו מחליף את הוראות החוק, התקנות, תקדימים מפסקי דין והוראות הביטוח הלאומי.

(3)  דמי ביטוח הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם יחד.

(4)   כל הזכויות שמורות © ט.ל.ח.