דגשים חדשים במדיניות עיתוק בינלאומית

עפ"י בדיקות וסקרים פנימיים שונים שערך ארגון הרילוקיישן האירופי (European Relocation Association) ושתוצאותיהם נדונו בכנס השנתי של הארגון באפריל 2009 בוינה, מדווחים רוב הארגונים החברים על ירידה של כ- 26-30% בפעילות העסקית הקשורה בעיתוק (רילוקיישן) של עובדים למשימות בינלאומיות (הארגון אמנם אירופי אך חברים בו גם הספקים האמריקניים הגדולים וכן ספקים חשובים מחלקי תבל אחרים).
יחד עם זאת, סקרים אחרים מעידים שהפעילות דווקא נמשכת ואף בקצב גבוה יחסית, אך יש שינויים רבים בניהול התהליך, המדיניות המופעלת ורמת התגמול.

לפי סקר של ORC Worldwide שנתוניו מסוף שנה שעברה, 2008 Worldwide Survey of International Assignment Practices and Policies, בו השתתפו למעלה מ - 900 חברות גלובליות מובילות (הסקר הגדול בעולם מסוגו), 80% מהחברות הרב-לאומיות משתמשות היום בעיתוקים קצרי מועד (עד 12 חודשים). רק לפני 8 שנים מספר זה היה 59%.

אמנם לא כל סוג של פרויקט או עבודה מתאימים לעיתוק קצר מועד אך לא מעט משימות כמו הדרכה באתר כלשהו, הערכת השוק המקומי או האזורי לפני יציאה לשוק עם מוצר חדש, פתיחת אתר יצור חדש, וכו', מאפשרים בהחלט עיתוק מומחים לזמן קצר ואם זה אכן אפשרי - החסכון הכספי הוא ניכר.

לדברי Geoffrey W. Latta, סמנכ"ל בכיר ב - ORC Worldwide, "בעיתוק קצר מועד, חבילת תגמול אופיינית תשקף שימוש באש"ל, מענקים פחות נדיבים והטבות מוקטנות או כאלו שבוטלו לחלוטין".

למשימות קצרות מועד יש גם יתרונות נוספים: הן מקטינות את ההפרעה בחיים האישים של המועתקים ע"י כך שאינן מפריעות לבני/בנות הזוג בקריירה שלהם, ילדים נשארים במסגרת בתי הספר להם הם רגילים (בתי ספר בינלאומיים עולים הון וכמובן גורמים ללא מעט קשיים בהליך הלימודים כמו גם חיי החברה והתרבות של הילד המועתק). לדברי G. Latta, רק ב - 17% מהחברות שהשתתפו בסקר, בני המשפחה נלוו אל העובד במשימתו הבינלאומית.

משימה קצרת מועד מהווה מעין פתרון לבעיית הקריירה הכפולה (Dual Career), אחד הנושאים המרכזיים בתחום העיתוק הבינלאומי המהווה לא פעם מכשול לעצם היציאה למשימה הבינלאומית.

כמובן שיש קושי מסויים בכך שאב המשפחה (גם אם אפשרי, קצת קשה לתאר מצב שבו אם המשפחה היא זו היוצאת לשליחות) נמצא במרחקים ולכן בד"כ, בכל הסכם כזה, קיימים גם מספר ביקורים של העובד בארצו או לחילופין, אפשרות ביקור של המשפחה אצל העובד. כמובן שהמרחק הגיאוגרפי מהווה כאן כלי מרכזי: ככל שהעובד יהיה קרוב יותר לארצו מספר ביקוריו בארץ המוצא יגדל ולהפך.

מידע זה עומד בסתירה מסוימת לכתבה שהתפרסמה לפני מספר שבועות בגלובס הישראלי בה נטען ששליחויות קצרות מועד מגבירות את הבעיות המשפחתיות ומשברי הנישואין אצל עובדי ההי-טק. יש לציין שאף חברה איננה כופה הסדר כזה על עובד שהדבר מהווה עבורו בעייה (וברור שיש משפחות שאינן יכולות לעמוד בסידור זה מכל מיני סיבות) אך לרוב, עובדים ובני ביתם רואים בכך הזדמנות כלכלית מסויימת (גם אם קצרת מועד) ואולי אף שיפור מעמדו התעסוקתי של העובד הנוסע. את הבעיות בחיי הנישואין של עובדי ההי-טק יש לחפש כנראה דווקא בבעיות עולם העבודה הישראלי.

יש לציין שנסיעות "בתקן רווק" אינן חדשות כלל ועיקר בסקטורים אחרים שאינם הי-טק ודומיהם. חברות בניה, מוצרים חקלאיים, תשתיות, וכו' פועלות כך כבר שנים (בעיקר בארצות "קשות שרות") אך בשנים האחרונות הנושא חדר גם לתחום ההי-טק, ביחוד עם הגעתו של המשבר הכלכלי הנוכחי.

הסקר הרחב של ORC Worldwide נגע כמובן בנושאים רבים אך מדרך הטבע, התמקד בניסיונות לשמור את רמת העיתוקים הגבוהה (הנחוצה כמובן מטעמים עסקיים שונים) תוך כדי שמירה על רמת הוצאות סבירה בנושא מורכב זה.

אנשי משאבי האנוש העוסקים בתחום הניידות הבינלאומית באירגוניהם נמצאים בין הפטיש והסדן: מצד אחד ההנהלות דורשות מהם להמשיך בניוד עובדים לצורך פרוייקטים שונים ברחבי תבל ופיתוח עסקי הארגון תוך כדי צמצום עלויות מקסימלי בעוד איש משאבי האנוש ניצב גם מול העובד/ת המודאגים מעניני משפחתם, בתי הספר, נושא קריירת בן/בת הזוג וכמובן עתידם התעסוקתי עם חזרתם לארץ המוצא.

איזון בין כל הגורמים הופך ליותר ויותר אתגרי בשל השינוי הדמוגרפי באוכלוסיית המנויידים והיעדים ההולכים ומתרבים, חלקם אינם קלים לשירות. "משאבי אנוש חייבים להשאר מאוזנים כדי לשמור על תוכניות העיתוק תחרותיות תוך כדי דאגה לכך שהארגון יוכל לעניין את המועמדים הנכונים לקבלת משימות בינלאומיות" אומר G. Latta ומוסיף:"מנהלי משאבי אנוש חייבים לבדוק את מדיניות הארגון באופן קבוע כדי שיתאימו לצרכים האירגוניים". 

עפ"י הסקר של ORC Worldwide שני האספקטים המרכזיים של תוכנית העיתוק האירגונית הנמצאת תחת בקרה של כל המשתתפים בסקר הם יעול העלות הכללית של תוכנית העיתוק הבינלאומית ואחריה פיתוח תוכנית מדיניות עיתוק קצרת מועד. לדברי מר לאטה "לאור המצב הכלכלי הנתון וחוסר הנוחות בשווקים הבינלאולמיים, תחומי מדיניות אלו אינם רק הגיוניים אלא גם קשורים צורה הדוקה לאיסטרטגיית האירגון והמיקוד שלו "בקרת עלויות", בין אם באמצעות השימוש במשימות קצרות מועד, הטבות צנועות יותר, תכנון עלויות ובקרת עלויות הדוקה כיעד מרכזי למומחי עיתוק במשאבי אנוש".

שני תחומי המדיניות אשר נמצאים בתחתית הרשימה לצורך בדיקה בעתיד הקרוב הם פיתוח מדיניות לעיתוק למדינה בה נמצאת "מפקדת" הארגון וכן נושאי מדיניות רכב (עצם החלוקה, מענקים קשורים, וכו'). מה שמרבית האירגונים עושים ביחס למדיניות רכב למועתקים תלוי רבות במה שהארגון מעניק לעמיתים מקבילים במדינת המוצא בלווית גורמים הקשורים לבטחון ובטיחות (הצורך במכונית בכלל ו/או בנהג היכן שצריך). כתוצאה, מדיניות רכב לעובדים מועתקים איננה נחשבת כיום ל"נושא חם".

אין כל ספק שהמצב הכלכלי משפיע רבות גם על הנעשה בשוק המקומי. השוק הישראלי מגיב יותר בצמצום מספר הנסיעות אך גם בודק את עצמו היטב בנושא עלויות והיכן ניתן לצמצם ועד כמה. אין ספק שיש גם כאן גידול בנסיעות קצרות מועד אך בעוד שהעובד האירופי המועתק למדינה אירופית אחרת יכול למשל לחזור כל סוף שבוע הביתה, הדבר מורכב הרבה יותר כאשר מדובר בעובד ישראלי.

* * *

מקורות:

• EuRA (European Relocation Association) Information Gathering & Analysis
• ORC Worldwide, 2008 Worldwide Survey of International Assignment Practices and Policies

* פורסם לראשונה באתר HRS בחודש יולי 2009