טעית! וזאת כי פרשת את הנתונים לא נכון. התשובה ההגיונית שגויה, כי, למרות הדמוגרפיה, הפוליטיקה, הכלכלה והגישה החברתית, האלמנט התרבותי לא נלקח בחשבון. המאמר ינסה להראות כיצד התרבות היא הגורם החשוב ביותר לקביעת יעודה של אומה.

המידע התרבותי החשוב שהיה חסר בנוגע לדרקון (כן, מדובר בסין): תרבותם מבוססת על תורתו של קונפוציוס, מה שמביא לציות מוחלט לסמכות.

המידע התרבותי החשוב שהיה חסר בנוגע לנמר (כן, זו הודו): תרבות המבוססת על ההינדואיזם, מה שמביא לאנשים המקבלים את המציאות באופן פסיבי ותפיסה שלא ניתן להשפיע על גורלו של אדם.

אכן, חידון קטן ופשוט יחסי אבל עם יד על הלב: כמה מאיתנו היו מודעים להבדלים "דקים" אלו בתרבות שתי אומות ענק אלו?

מכאן, כאשר מתכננים פעילות בכל אחד מענקי תבל אלו, כדאי לנו ללמוד ולהבין כמה דברים יסודיים בתרבותן של שתי המדינות ולהגיע לשם עם רקע והכנה כלשהי בתחום.

שני הכיוונים התרבותיים השונים הביאו לפריחתה של סין בשנות ה-90. כלכלנים יתלו את פריחה זו במדיניות כלכלית עדכנית (למרות שברור שמדיניות כלכלית היא תוצר של תרבות). חוקרי מדעי המדינה והחברה יטענו כי פריצתה הפתאומית של סין היא תוצר של שינויים פוליטיים של התקופה האחרונה (אולם בבדיקה מדוקדקת יותר יסתבר כי הקו הפוליטי המסורתי לא השתנה). אם מסתמכים רק על האירועים הסמוכים, לא מגיעים לעומק העניין.

על מנת להבין את התרבות באופן מלא, יש להבין את שורשיה וההיסטוריה שלה. אין ספק שתהליכים כלכליים ופוליטיים ספציפיים תרמו לפריחתה הכלכלית של סין, אולם הגורם האמיתי מאחורי כל התופעות הללו הינו התרבות.

תרבות: הגורם המכריע את עתידה של אומה

אפילו ברגעים אלו, כל אדם בעולם מושפע בצמיחתן של הודו וסין. צמיחה זו מאפשרת לנו לחזות בכוחה העצום של התרבות, בקביעת עתידה של אומה. הצלחתה של סין בנויה על כך שהפכה ל"מפעל עולמי" ותפקיד זה נעוץ בתרבות - תרבות של הישנות ושכפול. מסורת שמקורה בערכיו של קונפוציוס: שלמות, חזרה וחיזוק.

חיזרו אחרי

ההיסטוריה הסינית, במובן מסוים, היא חזרה סטטית של שושלת זו אחר זו, ללא התפתחות כלשהי, כפי שקורה לעיתים קרובות באומות אחרות. הסינים אומרים ש"התמדה יכולה להפוך מוט ברזל למח"ט ומאמינים בעבודה קשה ומונוטונית, שתביא לתוצאה הרצויה. בניית החומה הסינית היא דוגמא לכך. בעולם העסקי, משא-ומתן סיני הוא לרוב חזרה והתעקשות על העמדה, והתנגדות לכל טיעון מהצד השני, עד שזה לבסוף ייכנע.

ניתן לתלות את התפיסה הזו, בין השאר בלימוד השפה. בסין יש מעל 20 שפות מדוברות שאינן דומות זו לזו כלל בהגייה, אך נכתבות באופן זהה. הכתב הסיני אינו אלפא-בתי, אלא מורכב מאלפי תווים המייצגים מילים, כך שילד סיני ממוצע צריך ללמוד כ-3000-3500 סימנים כדי לדעת קרוא וכתוב - משימה לא פשוטה. הבנת שיטת הסימנים הזו דורשת קבלה מוחלטת, ללא הטלת ספק או ניסיון להבין. שיטת הלימוד היא שינון - חזרה על כתיבת הסימנים שוב ושוב. במערכת חינוך כזו, התלמידים לומדים יותר מקרוא וכתוב, הם לומדים את חשיבות השינון והחזרה, הם לומדים לא להטיל ספק במורים, בעלי הסמכות, הם מאמצים את התפיסה לפיה לצבירת כמות גדולה של ידע יש חשיבות רבה יותר מאשר לניתוח ופרשנות.

כשמבינים לעומק את התרבות הסינית, הצלחתה של סין כמפעל העולמי, המשכפל את אותו מוצר שוב שוב, אינה מפתיעה.

סין: ציביליזציה המחפשת אומה

קונפוציוס חי בשנת 1500 לפנה"ס לערך, בתקופה של מלחמות אזרחים בסין. הוא היה אריסטוקרט עשיר שהקדיש את חייו למחשבה כיצד ניתן לשפר את המצב וקיווה שהפילוסופיה שלו תוליד בסופו של דבר חברה מאורגנת ושלוה יותר. הוא סבר שחברה כזו תתקיים, רק אם כל אדם יבין את מקומו בחברה, האחריות שלו ויחסו לאחרים. החברה לפי קונפוציוס היא שרשרת של בעלי סמכות שיש לציית להם - הבן הצעיר יציית למבוגר, האישה לבעלה והבעל למדינה. הקבלה המוחלטת של המקום בחיים באה בניגוד להגיון מערבי ולחלום האמריקאי - אדם עני שמתעשר בזכות עצמו, או בחורה מהעיירה הנידחת שמצליחה בגדול בעיר הגדולה.

במשך כמעט 5000 שנים, השליטים הסינים היו שייכים לשושלות מסוימות והשליטה עברה ביניהן בצורה מעגלית. שיטת שלטון זו הגיעה לסופה רק לפני כ-100 שנים. השלטון הכתיב הכול מלמעלה, דרך מנגנון היררכי מורכב.

המיסתורין ההודי

הפריצה הכלכלית של הודו התרחשה 10 שנים מאוחר יותר מזו של סין, אולם גם במקרה הזה, ניתן למצוא את הסיבות לכך בגורמים תרבותיים. פריצתה של הודו הן מבחינת מאפייניה והן מבחינת העיתוי, משקפת את ההיבטים הייחודיים של התרבות ההודית. בעוד סין הפכה למפעל העולמי, הודו נהייתה נותן השירותים של העולם. חברות ומוסדות ציבור אמריקאיים ואירופאים רבים וגם לא מעט חברות ישראליות בתחום ההי-טק והתקשורת, משתמשים בשירותי מיקור-חוץ הודיים לצורך שירות לקוחות טלפוני או עיבוד נתונים. מצב זה מתאפשר בזכות הטכנולוגיה. טכנולוגיה זו אינה קיימת רק בהודו, אולם בהודו היא יושמה ובאה לידי ביטוי.

גורל הקאסטות

במשך יותר מ-300 שנים, תרבותה של הודו נשלטה ע"י מערכת הקאסטות - היררכיה חברתית נוקשה, המארגנת אנשים לפי דירוגם ותפקידם בחברה, ומשקפת את דירוגם של עשרות אלפי הגילומים השונים של הרוח הפנימית הדת ההינדו. שיטת הדירוג הייחודית נוצרה כדי להבהיר באופן חד משמעי את המחויבות לשרת בין האלים ובין בני האדם. הנמוכים בדרג מצופים לשרת את אלו שמעליהם בדרך מסוימת. מתן שירותים, אם כן, הינו בסיסה של התרבות הזו.

בשנת 47', כאשר קיבלה הודו את עצמאותה, מערכת הקאסטות הוצאה מהחוק, אולם המורשת של מעל 3000 שנה השאירה את חותמה בדרך החיים ובאופן בו החברה פועלת. כלכלנים יטענו כי ההגיון מאחורי העברת שירותים מסוימים למדינות בהן ניתן לשלם שכר נמוך הינו כלכלי, אולם ישנן מדינות רבות כאלו וכוח העבודה דובר האנגלית בהודו היה זמין גם שנים לפני הפריצה הגדולה. חוקרי פוליטיקה יתלו את השינוי במדיניות ממשלתית של התקופה האחרונה, שעודדה לימודי מחשבים ואנגלית, אך אין זה מסביר מדוע מיקור החוץ ההודי הוא בעיקר סביב מתן שירותים. סוציולוגים יסבירו את האיחור בפריצתה של הודו בשל היותה הדמוקרטיה הגדולה בעולם, ודמוקרטיה היא צורת שלטון מסורבלת שלא מסוגלת לארגן במהרה את האוכלוסייה לכיוון זה או אחר, כפי שקרה בסין.

אולם, המקור לפריצתה של הודו נמצא בתרבותה, משום שפיתוחים טכנולוגיים ומדיניות ממשלתית יכולים להביא לפריחה בתחומים וכיוונים רבים ובהודו מדובר בצמיחה על מנת להיות נותן השירותים של העולם והסיבה לכך היא ההקשר התרבותי בו כל זה התרחש.

התפקיד המוכתב מראש

בעולם הקאסטות העתיק של הודו, היה נהוג לומר שגם אם תרוץ הכי מהר והכי רחוק, לא תוכל להתחמק מהתפקיד שהוכתב לך מראש, אבל בהודו של היום הצעירים המשכילים שואפים לשלוט בחייהם ולהתקדם, כפי ששואפים צעירים בכל מקום אחר בעולם. למרות הנאמר, עמוק בתוכם נמצאת המורשת התרבותית פטליסטית המונעת ואף מענישה על התנהגויות שבבסיסן הרצון לשלוט ולקבוע את הגורל הפרטי. התנהגות עצמאית במקום העבודה, עיסוק בפרויקטים אינדיבידואלים, נטילת יוזמה, הטלת ספק בדברי הממונים, העברת מידע בסולם הדרגות במטרה להתייעל, לקיחת אחריות אישית - כל אלו אינם מקובלים במסורת ההודית.

אחד האתגרים המשמעותיים בשינוי שעובר על עולם העסקים ההודי הינו אתגר ארגוני, כי ארגון מצליח זקוק ללקיחת יוזמה ואחריות, יעילות ארגונית ותקשורת פתוחה. אם כן - לצד המומחיות, הניסיון וההזדמנות שמספקת התרבות ההודית, היא גם מציבה מכשולים משמעותיים בדרך להצלחה.

הנבואה התרבותית

כפי שראינו, הפוליטיקה והכלכלה משפיעות על גורלה של אומה, אולם התרבות קובעת כיצד תפעל האומה בתגובה לשינויים החלים בה. בעולם הגלובלי של היום, התרבות מכתיבה רבים מהיתרונות והחסרונות שיביאו לצמיחתה של אומה, או שיעכבו אותה. במקרה של הודו וסין, היתרונות עלו על החסרונות והתוצאה ידועה. אומה שאינה מנצלת בתבונה את היתרונות התרבותיים בה, תגיע למצב כלכלי ופוליטי עגום, כפי שניתן לקרוא בכותרות העיתונים לעיתים קרובות.

חלק מהחסרונות התרבותיים בהודו עכבו את התפתחותה ואפשרו את ייתרונה היחסי של סין, אולם אותם גורמים תרבותיים גם אפשרו, בסופו של דבר, את פריחתה הכלכלית של הודו. במשך מאות שנים חלק מהמסורות הסיניות מנעו מהאומה להתפתח מבחינה כלכלית, עד שמסורות אלו נפגשו עם הצורך העולמי ביצרנית סחורות המונית ולא יקרה. בנסיבות המתאימות, תרבות היא הגורם שיכול לדחוף אומה להצלחה, ובנסיבות אחרות לעכב את פריחתה.

פריצתן של סין והודו נבעה משילוב של תרבותן עם נסיבות ספציפיות - פנימיות ועולמיות ועבור שתיהן, המשך הצלחתן יהיה תלוי ביכולתן לא רק להמשיך בתפקיד שרכשו בכלכלה העולמית (זה החלק הפשוט), אלא גם לצמוח ולהתפתח מעבר לכך ולתפוס עמדת מפתח בעולם הפוסט-גלובלי של המאה ה-21.

* Dean Foster/President - Dean Foster Associates - New York/NY-USA

דין פוסטר היה אורח כנס משאבי האנוש ה - 19 אשר התקיים בכפר המכבייה ביום שני 26.11.07 והרצה לפני מליאת הכנס.

תרגום ועיבוד: עדי ליבנה ודורון ניב Corporate Resources Group (Israel) Ltd.

חברת CRG (Israel) Ltd. מייצגת את Dean Foster Associates בישראל.