מדוע הכשרה בין-תרבותית חשובה בתקופת הקורונה עוד יותר ממצב רגיל?

כך היה בעולם כולו (פרט למספר מדינות שלא יוותרו על הליך זה) ובעיקר בישראל, בה לא מעט הנהלות דחו את ההדרכה הזאת, בחלק גדול מהמקרים מתוך חוסר הבנה של הנושא וחשיבותו.

דבר זה נובע ככל הנראה מכך שהיתרונות של הכשרה זו אינם תמיד ניתנים להבחנה בקלות, וההחזר על ההשקעה יכול להיות קשה למדידה.

העלייה בשימוש בצוותים גלובליים

כתוצאה מהחובה לשמור על ריחוק חברתי בשל COVID 19 , השימוש בטכנולוגיה בעבודה הולך וגדל בקצב מהיר. שיחות זום מתרחשות לעתים קרובות ונמצאות כמעט על כל לוחות הזמנים השבועיים של כל עובד ועובד.  אנחנו כנראה הרבה יותר מחוברים זה לזה ממה שהבנו...

חברות מצליחות הסתגלו לסביבה החדשה הזו ולמדו שכוח העבודה שלהם יכול לפעול ביעילות בלי משרד פיזי.

תופעה זו הולידה עלייה דרסטית בצוותים הווירטואליים. עם יותר עובדים העובדים מרחוק ובצורה חוצה גבולות.

כאשר יותר ויותר צוותים וירטואליים עובדים מעבר לגבולות ותרבויות, סיוע ומתן הכשרה ותמיכה בין-תרבותית בצוותים גלובליים חשובה יותר מתמיד.

מספר אינטראקציות אישיות מועטות יותר

הבנת אנשים בני תרבויות אחרות, איננה תמיד קלה גם כאשר עובדים פנים אל פנים באופן אישי.

עם זאת, לעשות זאת בסביבה וירטואלית זה אתגר רחוק וקשה.

כאשר לא נמצאים פיזית פנים אל פנים, קשה יותר לתפוס רמזים לא מילוליים חשובים כגון שפת גוף וטון דיבור. רמזים אלה חשובים לא פחות, אם לא יותר מהמילים עצמן. השילוב של הבדלים תרבותיים וטכנולוגיה יכול להיות תופעה הרת אסון אם לא מנהלים אותה כראוי.

טכנולוגיה ותרבות

ככל שהעובדים נדרשים יותר ויותר ללמוד טכנולוגיה חדשה ולתקשר באופן וירטואלי עם עמיתים, שותפים עסקיים, לקוחות ואחרים, חייבים ללמוד על התרבויות של  האנשים שאיתם אנו עובדים כדי להבין טוב יותר כיצד הם רואים ומשתמשים בטכנולוגיה.

לדוגמא, חיוני להבין את רמת החשיבות והפרוטוקולים שתרבות מייחסת לטכנולוגיה, כולל ימים ושעות ספציפיים שבהם היא לא בשימוש; כיצד מסדרים פגישות; מי צריך לארח אוֹתָן; האם יש לשלוח סדר יום לפגישות מראש ואם כן מתי; וכולי.

הצלחה חוצה תרבויות

באופן כללי, מתן הכשרה בתחום ההדרכה הבין-תרבותית ע"י הארגון יכולה:

• למנוע כישלון רילוקיישן ואובדן של עובדי מפתח חשובים לארגון וכמו כן חזרה מוקדמת של העובד לארצו ואימון עובדים חדשים כדי להחליפו.
• חסכון של זמן וכסף הכרוך בשובו של עובד ומשפחתו לארצו (Repatriation מוקדם) או בחיפוש ואימון של עובדים חדשים שיחליפו את העובד המוחלף.
• הימנעות מטעויות תרבותיות קריטיות, ויצירת השפעה שלילית על יחסי עבודה באופן לא מודע עד כדי חבלה בעסקאות.
• צמצום אי הבנות תרבותיות המובילות לבלבול, תסכול, כעס וירידה בפריון.
• ביטול תחושות הבידוד ושיפור עבודת העובד, הסתגלות בן זוג /בת זוג או הסתגלות המשפחה ושיפור וחיזוק המורל המשפחתי.

התמודדות עם תרבות לא ידועה היא פעולה מאתגרת מאוד.

מתן כלים לעובדים המנויידים לתרבות אחרת (גם אם המעבר לא נעשה בפועל) כדי להבין ולהתגבר על המכשול הזה הוא חיוני הן להצלחתו הפרטנית של העובד והן להצלחת הארגון.

הבנה ומינוף הבדלים תרבותיים בתוך סביבת עבודה מרוחקת תהיה גורם מכריע עבור ההצלחה של חברות רב לאומיות וצוותים רב תרבותיים כדי להתקדם בעבודתם המשותפת.

למרות משבר הקורונה שתקף את העולם כולו, בארצות לא מעטות נשמרת רמת עסקים די גבוהה אך נעשית כמובן ברובה מרחוק ולכן חשיבותה הרבה של ההכשרה הבין-תרבותית דווקא עכשיו.

מבוסס על מאמר  של רוברט מייזל, מומחה להדרכה בין תרבותית לארגונים, צוותים גלובליים ועובדים לפני תהליך עיתוק. פורסם ב – Mobility, Sept. 2020