מהיום אמרו – עיתוק...

אכן, תהליך ארוך עברה מילה זאת, חלומם הרטוב של לא מעט עובדים בעולם בכלל ובישראל בפרט, מאז שקיבלה סוף, סוף, תרגום עברי....

כאבות המייסדים של תחום הרילוקיישן בישראל, אנו עדיין זוכרים היטב את התגובות לפני כ – 25 שנה:

רילוקיישן מה? מה זאת החיה הזאת? ושאר תגובות נבוכות כאשר מעטים בלבד ידעו באמת במה מדובר.

אכן, בתחילת הדרך נפלה בחלקנו הזכות ללמד חברות רבות במה בכלל מדובר. אחת החברות שהובילה את התחום בזמנה בישראל, סאיטקס קורפוריישן בע"מ, התנדבה פעמים אין ספור ללמד, להדריך ולאמן חברות אחרות בתחום שהיה אז חדשני מאוד בישראל (ואפילו בעולם הגדול) אבל מאז זרמו מים רבים בירדן ואין כמעט ישראלי שלא מכיר את המושג, שלא חלם להשיגו או שמי מבני משפחתו נמצא בעצמו תחת תהליך רילוקיישן.

לפני לא מעט שנים, חברת CRG  הייתה זאת שחיפשה מאוד תרגום הולם למונח שהלך והתרחב במספרי העובדים שנכנסו לתהליך ולתחומים הנוספים שהוכנסו לתוכו עד שבעגת המקצוע המונח רילוקיישן קצת נחלש לטובת מושג רחב יותר, Global Mobility (ניוד עולמי) שכולל בתוכו תחומים נוספים הנחוצים לביצוע התהליך והבנתו.

כבר לפני שנים די רבות, חברתנו החלה להשתמש במונח עיתוק (עובד מועתק שנמצא תחת תהליך רילוקיישן) אשר משום מה לא כל כך נקלט בפי הישראלים ומרביתם המשיכו והשתמשו במונח רילוקיישן למרות שבהרצאותינו, כתבותינו והצעותינו השונות לביצוע ההליך, השתמשנו בפרוש במונח עיתוק.

לא, אין לנו כל קשר מקצועי לאקדמיה ללשון העברית ולא אנחנו הבאנו בפניה בצורה ישירה את המונח.

אך אם גם רק קצת בזכות שימושנו במונח הצלחנו להביאו לשולחן האקדמיה – דיינו!

שימו נא לב להגדרת האקדמיה למונח:

העברת עובדים ממקום למקום, ובדרך כלל מארץ לארץ (אבל בהחלט יכול להיות גם באותה מדינה ובעיקר במדינות גדולות כמו ארה"ב לדוגמא) אבל לתקופה מוגדרת.

מכאן שיש לדייק מאוד במינוח ואותם רבים וטובים שמחליטים ביום בהיר אחד לעבור למדינה אחרת מסיבה כלכלית, אישית, בריאותית ולאחרונה גם ערכית או רעיונית, ועושים זאת בצורה פרטית, אינם עושים עיתוק.....

הם מהגרים (בדרך כלל מכונים מהגרי עבודה) ובלשון העברית העממית – יורדים (מילה זו אינה נאמרת בביקורתיות!) אך אינם עוברים עיתוק שהוא מושג השייך לעולם העבודה והארגון!

מעתה – השתמשו במונח עיתוק!