אשרות אנשי דת: נוהל, סמכות והתערבות

הדין

מוסד הדתי המתעתד להעסיק אנשי דת רשאי לבקש עבורם אשרת א/3 המונפקת  לאנשי דת, . בהתאם לחוק הכניסה לישראל ובהתאם לסעיף 6(ג) לתקנות הכניסה לישראל. להלן לשון הסעיף:

"איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד דת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורשיון לישבת ארעי מסוג א/3 (איש דת); ניתנו האשרה והרשיון יודיע המוסד ללשכה על כניסתו של איש הדת לישראל ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו."

ישום התקנות מוסדר על ידי נוהל טיפולמספר 5.9.0001-  מתן אשרת כניסה/  מתן רישיון ישיבה / הארכת רישיון הישיבה לאנשי דת.

הגשת הבקשה

הגשת בקשה להנפקת אשרת א/3 עבור איש דת נעשית בהתאם לתקנות ונוהל המצויינים לעיל, הקובעים את פרטי ההליך ומפרטים את דרישותיו. בקשות לקבלת אשרת א/3 עבור איש דת מוגשות ללשכת משרד הפנים המקומית באזור שבו נמצא המוסד הדתי בו צפוי איש הדת לשרת. לצורך בקשה אשרה יש להמציא:

1. אישור מאת המוסד הדתי בגין עיסוקו העתידי של איש הדת, אשר יהיה עיסוק דתי, וכן אישור שמיד עם סיום תפקידו יעזוב המוזמן את ישראל.
2. המלצת המחלקה לענייני דתות. ההמלצה תכלול אישור אודות קיום הדברים הבאים:
   -          המוזמן צפוי לעסוק בתפקיד דתי;
   -          המוזמן יועסק על ידי מוסד דתי מוכר;
3. נוכחות נציג המוסד הדתי בעת הגשת הבקשה.
4. טפסים נלווים.

בנוסף לדרישות לעיל, הנוהל יחול על אנשי דת הנמצאים במדינת מוצאם ואשר מוסד דתי מוכר מבקש להזמינם לישראל. על אף האמור לעיל, במקרים שבהם איש הדת נשוא הבקשה נוכח כבר בישראל על בסיס אשרה אחרת, ניתן להגיש בקשה להחלפת סוג האשרה. בקשות מעין אלו הינן חריגות ועל כן מועברות למטה הרשות.

א/4 עבור משפחה מתלווה

בדומה לאשרות סטודנט ואשרות מנהלים, גם אנשי דת זכאים לצרף אליהם את בני משפחתם. האשרות הניתנות לבני המשפחה חופפות לתקופת אשרת איש הדת. האשרות הניתנות הינן אשרות א/4.

סמכות

הסמכות לצורך בחינת בקשות לאשרת א/3 ניתנה ללשכות משרד הפנים המקומי בהתאם למיקום המוסד הדתי, אולם בקשות להחלפת האשרה (כאשר הפונה נמצא כבר בישראל), אומנם מוגשות למשרד הפנים המקומי אך מועברות על ידיו למטה הרשות בירושלים. גם בקשות שנדחו והוגשו בגינן בקשות לעיון חוזר מועברות למטה הרשות בירושלים. כמובן שאם בקשות אלו נדחות שוב וקיים בסיס להגשת ערעור, ישנה אפשרות להגשת הערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים.

התערבות בית המשפט בהחלטות משרד הפנים, בדומה להחלטות ממשלתיות, מתקיימת רק כאשר ישנם טעמים מיוחדים לכך. בית המשפט אינו שש להתערב בהחלטת הרשות. כך למשל נאמר בפסיקת בית המשפט בג"ץ 584/04 העמותה למען כנסיית ישוע האדון (ע"ר) נ' המשרד לענייני דתות (לא פורסם, ניתן ביום 6.3.2006):

"...מתחם שיקול הדעת אותו מסר המחוקק לשר הפנים בסוגית הענקתם של רישיונות לשהייה וישיבה בישראל, הוא רחב ביותר. לפיכך, ההלכה הנוהגת היא כי בית המשפט לא ימהר להתערב בהחלטות השר, אלא בהתקיים טעמים מיוחדים לכך....."

ובפסיקת בית המשפט בעניין עת"מ 55896-11-10 ספיון נ' משרד הפנים:

"....מתחם שיקול הדעת אשר ניתן למשיב בסוגיית הענקת אשרות לשהייה בישראל, הוא רחב ביותר. בית המשפט אינו בא בנעליו של המשיב ואינו מחליף את שיקול דעתו של המשיב בשיקול דעתו שלו עצמו. לבית המשפט סמכות להתערב בהחלטותיו של משרד הפנים כאשר קיימים טעמים מיוחדים לכך, אשר מצדיקים זאת (בג"ץ 584/04 העמותה למען כנסיית ישוע האדון (ע"ר) נ' המשרד לענייני דתות (לא פורסם, ניתן ביום 6.3.2006) (להלן: "עניין כנסיית ישוע האדון"))....."

בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, ובאם החלטת משרד הפנים תואמת את נהלי משרד הפנים– יסרב בית המשפט להתערב. במקרה נוסף,  בית המשפט לא התערב בהחלטת משרד הפנים אשר סירב  להנפיק אשרה עקב השתקעות בפועל ומסירת מידע שגוי על פעילות המבקש בישראל. להלן פסיקת בית המשפט בעניין עת"מ 18279-07-10 כנסיית  ברנאבס ארגון הומניטרי ואח' נ' משרד הפנים:

"..פנה מנהל המחלקה הנ"ל למחלקת אשרות שבמשרד הפנים, והמליץ כי תוענק לעותר אשרת שהייה מסוג ב/2 למשך שנה, עם אפשרות לכניסות נוספות (נספח יב לעתירה). למרות ההמלצה הנ"ל, סורבה הבקשה ביום 23.3.10, בשל "השתקעות בפועל".

יחד עם זאת, במקרה אחר, נתקבלה הטענה כי שיקולים זרים לדוגמא חשש לפעילות מסיונרית, לא יכריעו את החלטת משרד הפנים, ואם אכן נשקלו ראוי כי משרד הפנים ידון שוב בבקשה. וכך נאמר ב- " עת"ם 5716-11-10 הנסון  נ' משרד הפנים":

"..חוק העונשין, התשל"ז-1977 אוסר על מתן וקבלת הטבות כפיתוי להמרת דת (סעיפים 174א-174), ועל המרת דתו של קטין (סעיף 368). הא ותו לא. כמסתבר, משרד הפנים לא טרח לברר אף לא לעצמו איזו סוג של 'פעילות מיסיונרית' מיוחסת לעותרים, והאם חוקית היא אם לאו...."

 מקרים אלו מעידים כי התערבותו של בית המשפט הינה מידתית. משרד הפנים הינו אמנם המוסד המוסמך לקבל החלטות בבקשות אשרה, אך אם יוכח כי שיקול הדעת שהפעיל נעשה שלא בהתאם לנהלים, אזי בית המשפט יתערב בשם  הצדק.

סיכום ומסקנות

הנוהל המסדיר את אשרת א/3 לאנשי דת מפרט את הדרישות הכרוכות בהליך זה, ורובהמקרים נמדדים  בהתאם לדרישות אלו. אשרות דת, ברמה הפרקטית, מטופלות באופן יעיל וראוי. במקרים שבקשות האשרה נדחות, על הדחיה להיות מנומקת היטב – בכדי לאפשר למבקש לבחון את אופן טיפולו של משרד הפנים.

לעניות דעתנו, רובם של המקרים מטופלים בהתאם לנהלים ולתקנות, וסירוב לבקשות נעשה מטעמים מוצדקים כגון השתקעות או מצג שוא על ידי המבקשים. אי לכך, כאשר אכן נדרשת התערבות למען הצדק, ראוי ורצוי שבית המשפט יפעל לתיקון הדין.

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

מאמר זה נכתב ע"י משרד עו"ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה"ב, אוסטרליה ואנגליה. פרטי קשר: טלפון: 03-753-4000; אימייל: info@Visa-Law.co.il