ידועים בציבור של בני משפחה של מומחים זרים

דוגמא מובהקת לכך הינה מדינת ישראל המכירה רק בנישואין בין יהודים שנערכו כדת וכדין בישראל, ואינה מכירה בטקסים אזרחיים היות והסמכות הבלעדית בנושאים אלו נתונה בידי הרבנות. אם זאת,  עריכת טקס נישואין אזרחי מחוץ למדינת ישראל הינו קביל, ומדינת ישראל תכיר בנישואין אלו.  

במקביל למוסד הנישואין, התפתח עם השנים מעמד של ידועים בציבור, אשר מוכר ומקובל  ברחבי העולם. בני זוג אלו, מתוך בחירה, מסיבותיהם הפרטיות, בוחרים למעשה לקיים קשר זוגי ולחיות חיים משותפים בלי למסד את הקשר באמצעות נישואין. מדינות רבות מכירות בהסדר זה, ואף מעניקות לבני הזוג את רוב אם לא כל הזכויות הניתנות לבני זוג נשואים. גם במדינת ישראל זכה המעמד להכרה בפסיקת בית המשפט, כאשר . בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן להגדיר זוג כידועים בציבור במידה והם מקיימים את התנאים להלן:

א.      קיום חיי אישות כבעל ואישה – כלומר קיום קשר רומנטי ואינטימי בדומה למערכת יחסים של בני זוג נשואים;

ב.      ניהול משק בית משותף כפועל יוצא מחיי משפחה משותפים;

אומנם מעמד הידועים בציבור טרם הוסדר באמצעות חקיקה ברורה, אך בית המשפט הגדיר את היחסים הזוגיים בפסיקה רחבה. ראו למשל ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג (1) 431, וכמו כן ע"א 6434/00 רות דנינו נ' משה מנע ואח', פ"ד נ"ו (3), 683. מעמד ידועים בציבור אף מוזכר בסעיף 55 לחוק הירושה התשכ"ה – 1965,  בחוק הביטוח הלאומי  - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, ואף בחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980. חקיקה זו מעניקה לידועים בציבור את מרבית הזכויות וההטבות להן זכאי זוג נשוי.

בנוסף לכך, מכיר אף משרד הפנים במעמדם של ידועים בציבור , ועל פי בקשת בני הזוג ניתן להוסיף ו/או לשנות שם משפחה לשם משותף עם בן הזוג. כמו כן, ילדים משותפים של בני זוג הידועים בציבור יכולים להירשם על שם אחד ההורים או שניהם.

משרד הפנים מכיר גם במעמד של בן זוג זר המקיים קשר של ידוע בציבור עם בן זוג ישראלי. על פי נוהל 5.2.0009 זכאי בן זוג/בת זוג של אזרח ישראלי להסדיר מעמדו ככזה ולקבל אשרת עבודה ב/1 בתוקף לשנה ועד למקסימום של 3 שנים. בתום שלוש  השנים, יקבל מעמד תושב ארעי עד למקסימום של 4 שנים נוספות, אשר בתומן יוכל להגיש בקשה לישיבת קבע.

מומחים זרים וידועים בציבור 

כיום, אצל לא מעט חברות, רב הצורך בהבאת מומחים זרים ממדינות שונות בעולם, לצורך עבודה בישראל. הצורך הינו לרוב במומחים זרים בעלי ידע ומומחיות שאינה קיימת בישראל וכן במנהלים בכירים. בדיוק עבור צרכים אלה קיים מסלול מיוחד של קבלת היתרים עבור מומחים זרים, שבסופו ניתנת אשרת עבודה לשנה הניתנת להארכה עד לתקופה כוללת של 5 שנים ושלושה חודשים. על המומחים הזרים לעמוד במספר קריטריונים בכדי להתאים למסלול הבקשות לאשרת מומחה זר על פי נהלי יחידת ההיתרים ובהתאם לקביעת דו"ח ועדת בוכריס (דו"ח שירות התעסוקה לבחינת היקף העסקת זרים במשק הישראלי, מחודש יולי 2001, המתייחס להעסקת מומחים זרים):

1.       איכויות ומיומנויות המומחים הזרים.

2.       עיסוק - בתחום הניהול ו/או הפיתוח.

3.       תרומתם ליצירת מקומות עבודה נוספים.

4.       העברת ידע וניסיון שאינם קיימים בישראל.

5.       רמת השכלה ומקצועיות גבוהים.

6.       גובה שכר המומחה הזר עולה על כפל השכר הממוצע במשק.

 שיקולים אלה ואחרים נידונים ע"י משרד הפנים ובפרט ע"י יחידת ההיתרים ומוכרעים עפ"י שיקול דעתם הבלעדית.

מומחים זרים ובני משפחותיהם

שלא כמו העובדים הזרים, מומחים זרים מגיעים לתרום למדינת ישראל ידע וניסיון שאינו בנמצא, לתקופות שהייה ארוכות, העשויות להימשך אפילו מספר שנים. בהתחשב בכך, משרד הפנים מאפשר למומחים ומנהלים בכירים לצרף את בני משפחותיהם אליהם בעת שהותם בישראל. לצורך זאת, מוגשת בקשה למשרד הפנים המקומי לצורך הזמנה והארכת אשרות בני המשפחה בהתאם להיתר העבודה של המומחה. הבקשות נדונות במשרדי הפנים המקומיים, ולעיתים נשלחים לאישורו של  המטה בירושלים. הבקשות מאושרות בדרך כלל, אלא אם כן ישנם נסיבות ו/או סיבות מיוחדות, המצדיקות  את סירוב הבקשה.

יודגש ויצוין כי הליך זה הינו מבורך, ונהוג במדינות רבות, לרבות ארה"ב וקנדה, עבור משפחות העושות רילוקיישן. אולם, הוא  לוקה בחסר שכן אין הוא מסדיר את מעמדם של בני זוג הידועים בציבור, למרות היותו מוכר על ידי מדינת ישראל ומשרד הפנים בפרט, בהקשרים אחרים כמצוין לעיל. למעשה, פניות למשרד הפנים בעניין בני זוג וילדיהם של מומחים זרים אשר לא באו בברית הנישואין נתקלות בסירוב בטענה שמשרד הפנים אינו מכיר במעמדם. פניות אחרות יתכן ותועברנה למטה בירושלים, אך למעשה אין הנהלים מסדירים את זכותם ומעמדם של בני משפחותיהם של מומחים זרים שבחרו שלא למסד את יחסיהם באמצעות מוסד הנישואין.

מדוע בחרה מדינת ישראל, ומשרד הפנים בפרט, להכיר במעמדם של ידועים בציבור במקרים מהותיים ורבים כגון ירושה, ומעמד אישי, אך מסרבת  להכיר במעמדם של בני זוגם וילדיהם של המומחים הזרים? ברי כי הנהלים הללו אינם מתיישבים עם מגמת בתי המשפט להכיר במעמדם של ידועים בציבור, ואף מגמת החוק להכיר בזכויותיהם לקבל את אשר מגיע לזוג נשוי.  בעייתיות זו יוצרת מצב בו מדינת ישראל, באמצעות משרד הפנים, מחילה ומיישמת את מעמד הידועים בציבור באופן חלקי בלבד, ויוצרת אי-שוויון.

סיכום ומסקנות

מעמד ידועים בציבור מוכר בהקשרים שונים על ידי המדינה ומוסדותיה, ואף מכוח חוקים כאלו ואחרים לרבות חוק הירושה, חוק ביטוח לאומי וכו'. זאת ועוד, מעמד הידועים בציבור הוכר על ידי בית המשפט בפסיקה רחבה, שאף התוותה קווים לצורך בדיקת טיב וכנות הקשר. לדעתנו,  ביחד עם הכרה במעמד זה, יש להעניק את הזכויות הניתנות לבני זוג נשואים גם לבני זוג ידועים בציבור של מומחים זרים. אנו סבורים כי יש לתקן את הנהלים המסדירים הזמנת בני משפחה של מומחים זרים, ולא לגרוע מבני זוג אשר בוחרים שלא לבוא בברית הנשואים את זכויותיהם כבני משפחה.

האמור במאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. האחריות בשימוש על הנאמר במאמר הינה על הקורא בלבד.

מאמר זה נכתב ע"י משרד עו"ד דותן כהן, העוסק בתחום דיני ההגירה לישראל, ארה"ב, אוסטרליה ואנגליה. פרטי קשר: טלפון: 03-753-4000; אימייל: info@Visa-Law.co.il